הפרוזדור להצלחה עובר דרך המערכת הפוליטית שלנו // נמרוד נוי
18/7/2011
אומר כאן בפסקנות, כי מאחורי חרם הקוטג' (שנגזר מיוקר המחייה בישראל ופגיעה קשה בהכנסות המעמד הבינוני, הנגזרים מתופעת ריכוזיות היתר במשק ועוצמת הטייקונים בו), ומאחורי הפגנות המאהלים בכיכרות הערים נגד מכירי הדירות הגואים ודמי השכירות המאמירים בעקבותיהם, ומאחורי קבלת חוק החרם בכנסת ישראל, עומדת לה המערכת הפוליטית הנטושה והמוזנחת שלנו. היא החוט המחבר בין כולם, וכל עוד אנו מתעלמים מיסוד חשוב זה בחיינו נמשיך לספוג הפסדים שילכו ויתעצמו מיום ליום.
עלינו לדעת כי מדינה שמתנהלת שלא כראוי מייצרת חברה שמצב רוחה הוא פסימי והיא נוטה להתפלג ולחשוב מקומית. בעוד התנהלות איכותית מייצרת חברה אופטימית הנוטה להתלכד ולחשוב קולקטיבית וגלובלית יותר. התנהלות טובה מייצרת גלי הדף נרחבים המשפיעים לטובה על כלל חיינו. היא פתח לשביעות רצון רבה בקרב אזרחי המדינה. זהו מצב בו הציבור חש סיפוק רב בחייו והשתלמות רבה, המאפשרים לו לגבש את תפיסת חיו הטובים במדינה.
הקשר כאן הוא חד וברור. מערכת פוליטית ארכאית ובלתי רלוונטית עוד לחיינו פוגעת ביסודות הדמוקרטיה שלנו ומייצרת בתוכנו מציאות חיים קשה ומנהיגות נמוכת קומה שאיננה מסוגלת להשיט את הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים. בקיצור מדינה שאיננה מתנהלת כראוי.
הסבר מקיף לדברים ניתן לראות בספר שכתבתי והוצאתי לאור על המערכת הפוליטית בישראל ושמו "לקראת פרדיגמה חדשה".
הקישור לספר http://www.mediategy.com/nimrodnoy/index.html
חוק החרם שהתקבל לפני כשבוע בכנסת מהווה דוגמה מצוינת למצבה העגום של הפוליטיקה שלנו. אילו השמאל בישראל היה מתפקד בדרך ראויה יותר הוא היה משיג תוצאות טובות יותר. על השמאל גם להבין כי במובנים רבים קיים דמיון בינו לבין הימין הקיצוני. שניהם גם יחד מרוממים את עצמם בשרוכי הנעליים של ערכים ואידאולוגיות. זה הלך רוח שכנראה קשה מאוד להתגבר אליו, וברור לי יותר ויותר שחברות פסימיות מתאפיינות בהלכי רוח גאוליים שכאלה.
אילו השמאל היה ממיר ולא במקצת את הלך הרוח הגאולי שלו בגישה יותר מציאותית ופרגמתית הוא היה משיג תוצאות טובות הרבה יותר. אך השמאל כרע תחת הלך הרוח הגאולי המאפיין אותו והעדיף שיח המלווה ברטוריקה לוחמתית ותוקפנית על פני ריאליזם פרגמתי. שיח המלווה במעשים שהם על גבול הלגיטימיות האזרחית, וגם בכך הוא פעל בדומה לימין, כאמור. תחת שיפעל לפיתוח עוצמה של חיים דמוקרטיים בתוכנו, שיאפשרו לגבש כאן הסכמות לאומיות רחבות ולייצר מציאות איכותית יותר, העדיף השמאל את השיח המתלהם והמעשים על גבול הלגיטימיות. והתוצאה שהתקבל הוא חוק החרם. והנה השמאל נהפך מבלי משים לשותף של כבוד ב'יצירת המופת' הזאת הנקראת חוק החרם.
כן רבותי, לפעמים צריך ללכת רחוק כדי להגיע קרוב. ככה זה כשעלינו להתמודד עם שאלות היסוד והאמת של חיינו. אין כאן כל פטנטים ואין כאן חוכמה טכנית ומקומית כלשהי, אלא ראייה רחבה ומקצועית המלווה בתעוזת הרוח. זה הסיפור רבותיי. רק ככה נוכל לקום בבוקר ולעשות מעשים שיניבו לנו תוצאות איכותיות.
